בשנה האחרונה ישנה התעוררות מחודשת בעניין סביב חברות ספאק (SPAC – Special Purpose Acquisition Company). השקעה בקרן הון סיכון דרך ספאק יכולה להיות הברקה אבל עלולה להיתפש כשיגעון – מוזמנים לקרוא ולהבין למה

 

ספאק היא חברה שאין לה פעילות עסקית, אבל היא כן מגייסת כסף ממשקיעים. המטרה: רכישת חברה או מציאת חברה שאפשר להתמזג איתה, ויצירת רווחים בדרך זו. הקונספט קיים כבר קרוב ל-30 שנים, וב-2020 נרשם זינוק של ממש בהיקף הכספים שגייסו חברות הספאק: למעלה מ-83 מיליארד דולר.

לאחרונה פורסם כי OurCrowd, קרן השקעות גלובלית שפועלת מהארץ, נמצאת במגעים למיזוג עם חברת SPAC בעסקה שהשווי שלה הוא למעלה ממיליארד דולר. חשוב להדגיש שעד היום עדיין לא התרחש מיזוג מסוג זה, ולכן באופן טבעי עולה השאלה האם זוהי הברקה או דווקא סיכון בלתי מחושב.

הסיכוי והסיכון של קרן הון סיכון נסחרת

רוב קרנות הון הסיכון לא נסחרות בבורסות. הסיבה העיקרית לכך היא המתח המובנה בין חובת השקיפות של חברות אשר נסחרות בבורסה, כולל הצורך לנמק כל עסקה וכל השקעה, לבין הציפייה מכל קרן הון סיכון לקחת על עצמה גם סיכונים מושכלים (שהרי רק השקעות מסוג זה מניבות תשואות גבוהות, מה גם שבעולם הסטארט אפים רמת אי הוודאות גבוהה באופן כללי).

עוד כדאי לקחת בחשבון שקרן הון סיכון שנסחרת בבורסה חשופה לתביעות עקב השקעות כושלות – מרכיב בלתי נמנע כמעט בגופים שמשקיעים בחברות הזנק בראשית הדרך. יחד עם זאת כן ישנן מספר קרנות הון סיכון שנסחרות בבורסה, כולל כאן בארץ. כך למשל קרן תעוזה הוותיקה וכמוה גם מילניום פוד-טק שמשקיעה בחברות שמייצרות את המזון של העתיד (ובמידה מסוימת גם ההווה) – למשל אלף פארמס שהיא מחלוצות הבשר המתורבת ו-SavorEat שהצליחה לפתח טכנולוגיה להדפסת בשר מהצומח עם טעם ומרקם זהים לזה של בשר מבעל חיים.

כעת עשויה להצטרף אליהן גם OurCrowd שמתמחה במימון המונים ומנהלת סכום של כ-1.8 מיליארד דולר.

האתגרים שבהפיכת קרן הון סיכון לסחירה בבורסה

גם לאחר מיזוג בין קרן הון סיכון לחברת ספאק עדיין ישנו אתגר של ממש ביצירת סחירות מספקת במניות החברה. כדאי לזכור שקרנות הון סיכון לא מייצרות תזרים מזומנים (אלא להפך, "שורפות" כסף). בנוסף קרן שכזו יכולה לייצר כמות מוגבלת של חדשות ולכן העניין שהיא תצליח לעורר בקרב המשקיעים הפוטנציאליים מוגבל.

אתגר אחר הוא שיערוך מדויק של שווי נכסי קרן הון הסיכון, כלומר החברות שמרכיבות את הפורטופוליו שלה. לצורך שיערוך כזה נדרשים נתונים לגבי גיוסי ההמשך של אותן חברות ו/או אקזיטים, דבר שעשוי להימשך שנים רבות. זוהי עוד סיבה למיעוט קרנות הון הסיכון הנסחרות וגם לדשדוש של אלה שבחרו כן להיות ציבוריות.

מיזוג עם ספאק – הברקה או סכנה?

מיזוג עם חברת ספאק הוא עסקה יקרה מאוד. במרבית המקרים העלויות הישירות הן 10% עד 20% מהסכום שגויס, ועל כך יש להוסיף עלויות עקיפות של כ-4-5% מהערך של החברה המשותפת. כך למשל עלות המיזוג של טאבולה עם חברת SPAC עמדה על כ-20 מיליון דולר, ובמקרה של איירון סורס, כשהעסקה הייתה גדולה במיוחד, העלות הכוללת הגיעה לכ-100 מיליון דולר.

העלות הגבוהה גם מובילה ללחץ משמעותי להעלאה של שווי החברה כדי לפצות את בעלי המניות, וזהו עוד גורם סיכון שיש לקחת בחשבון.